,ראשיתו של חג החנוכה בניצחון החשמונאים על היוונים, אך במהלך השנים – בארץ ובארצות הגולה - קיבל חג החנוכה משמעויות והדגשים שונים. למעשה, אופיו של חג החנוכה כחג לאומי של ניצחון צבאי היה מוצנע מאוד במשך רוב שנות ההיסטוריה היהודית – עד לעליית התנועה הציונית בסוף המאה ה- תשע עשרה
?תאריך החג - מתי נחגג החג
החג מצוין בשמונת הימים מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת. הסיבה לאפשרות הכפולה היא שלעתים חודש כסלו הוא בן 30 יום ולעתים בן 29 יום, לפי שינויים בקביעות השנה בלוח העברי
?מנהג הדלקת נרות - למה מדליקים נרות בחנוכה
אנו מדליקים נרות לזכר נס פח השמן הכשר היחיד שנמצא בהיכל בית המקדש. "שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פח אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול, ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים" מתוך ספרו של יוסף בן מתיתיהו. יש לציין אף שהמרד לא נגמר, והלחימה בארץ ישראל המשיכה כעשרים שנים נוספות, נקבע תאריך החג בימי השיא של המאבק - ימי שחרור המקדש וירושלים
?איך ממקמים את הנרות בחנוכיה ומהו סדר הדלקת הנרות
מניחים את הנרות מצד ימין לשמאל ומתחילים להדליק משמאל לימין. לפי כלל חז"ל – "כל הפינות שפונים צריכות להיות לצד ימין". ולכן ההדלקה משמאל לימין - כלומר הנר שנדליק ביום הראשון ראשון תמיד יהיה הנר שנדליק אחרון - לאחר היום הראשון
באיזה שעה מדליקים נרות חנוכה ? וכמה זמן הנר צריך לדלוק
את נרות חנוכה מדליקים כ 20 דקות לפני צאת הכוכבים
בערך ב 16:40.
נר חנוכה צריך לדלוק בין 30 דקות ל 50 דקות
ברכות להדלקת נרות חנוכה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר חנוכה
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
בלילה הראשון בלבד (גם מי שמדליק נרות בפעם הראשונה)
ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
בזמן ההדלקה או אחריה אומרים
הנרות הללו אנו מדליקין על הנסים ועל התשועות ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קדוש הם ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותם בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך
?מה הנרות מסמלים
נר ראשון - מכיל את עקרון התגברות האור מן המעט אל המרובה מן האחד אל השמונה, בבחינת מעלין בקודש
נר שני - מאיר את מושג הגבורה, גבורת הציבור וגבורת היחיד גבורת הדורות וגבורת דורנו, בבחינת על הגבורות
נר שלישי - עוסק במופלא מאתנו, בדברים היוצאים מגדר הטבע ובמעשי ידי אדם שהם בבחינת על הניסים
נר רביעי - נוגע באור הנראה לעין והנסתר בלב האדם, במשלי האור הזוהרים הפתוחים לכולנו שערי אורה
נר חמישי - מנסה לבדוק האם החבל המתוח כגבול בין תרבות יוון לתרבות ישראל יכול להוות מיתר המפיק מנגינה ערבה בין אתונה וירושלים
נר שישי - מעמיק אל מסירות הנפש, אל המחיר היקר ביותר והאחרון שאדם בוחר לשלם על ייחודו ואמיתו, בבחינת קידוש השם
נר שביעי - מאזין לסיפור הנשי שבחג, לאש שבאישה, לגבורתה ולתעצומות נפשה של בת ישראל
נר שמיני - חוגג את הזדהותנו, יהודים אזרחי מדינת ישראל עם חירות אבותינו, את הקבלה שאנו מוצאים בין הימים ההם לזמן הזה בבחינת שוב יקומו המכבים - על החירות
עוד מנהגי חג החנוכה - למה משחקים בסביבון בחנוכה ? היוונים אסרו ללמוד תורה, והיהודים ישבו ולמדו תורה שבעל פה. כדי שהיוונים לא יגלו שהם לומדים בסתר היו התלמידים מחזיקים בידיהם את הסביבונים לשם הסוואה (הסתירו באמצעות המשחק את הלימוד).
הסביבון הומצא לפני למעלה מ 2000 שנים והוא נקרא אז בשמות שונים: כירכר, פרפרה, גלילון, דרייעדל, חזרזר, סבסב בשנות ה 30 ( לפני כ 70 שנה ) איתמר, בנו של אליעזר בן יהודה המציא את המילה סביבון שהיה אז בגיל 5 ( מתוך הספר "עם שחר עצמאותנו" ).
משחק בסביבון, שעליו מופיעות אותיות בשתי גרסאות: בישראל: נ,ג,ה,פ, שפירושן "נס גדול היה פה", בגולה: נ,ג,ה,ש, שפירושן "נס גדול היה שם" (שם = בישראל ).
איך מסמל הסביבון את חנוכה ?
הסביבון קם ונופל, נופל וקם, כמו החשמונאים במלחמתם נגד היוונים
מאות שנים לאחר ימי המקבים – האירוע המרכזי קשור להדלקת המנורה ולנס שקשור בכך. מקורות אלה משקפים את תפיסת חז"ל שבחרה להמעיט במשמעות הלאומית והצבאית של חג החנוכה, ולהדגיש את המשמעות הרוחנית והדתית של חנוכה ואת הדלקת הנרות על רקע נס החנוכה – נס פך השמן: לאחר שהחשמונאים טיהרו את בית המקדש וביקשו להדליק את מנורת הזהב שעמדה בתוכו, הם מצאו רק פך (=כלי קטן לנוזלים) שמן אחד שהיוונים לא טימאו. כמות השמן שבפך יכלה להספיק להדלקת הנרות במנורה ליום אחד בלבד – אבל "נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים."
ולזכר שמונת הימים שבהם דלקה המנורה, קבעו חז"ל את שמונת ימי החנוכה ואת הדלקת הנרות בכל אחד מימי החנוכה.
וכך, מאז תקופת חז"ל ועד ימינו – הטקס המרכזי בחג החנוכה הוא הדלקת הנרות בחנוכייה.
הברכות שנוהגים לומר בהדלקת הנרות כוללות הודייה לאלוהים "שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה
מי הגיבור בסיפור החנוכה? לשאלה זו אפשר למצוא שתי תשובות שונות
התשובה על-פי חז"ל – אינה רואה במקבים את הגיבורים, להיפך: לפי תפיסתם, היו החשמונאים מעטים וחלשים – ולא גיבורים וחזקים. נס החנוכה – שהוא מרכזי בתפיסת חז"ל – בא להדגיש, שדווקא החשמונאים, שהיו מעטים וחלשים – ניצחו את היוונים הגיבורים. ועל כך מעידה התפילה המיוחדת לחנוכה – "ועל הנסים" – שבה נאמר: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים – ביד מעטים…"
על-פי חז"ל, הגיבור האמיתי – אך הנסתר מן העין – הוא האל, שעשה נסים ללוחמים החשמונאים שהיו נחותים מבחינה צבאית – אך חזקים מבחינה רוחנית. וגם ניצחונם, שהושג הודות לאל, היה בראש ובראשונה ניצחון דתי ורוחני: טיהור המקדש, חנוכת המזבח והדלקת המנורה
אך התנועה הציונית הציעה תשובה שונה לגמרי, השוללת את מרכיב הנס בחנוכה ואת תפקידו של האל בניצחון החשמונאים. תפיסה זו באה לידי ביטוי בשירי חנוכה רבים שנכתבו בארץ ישראל במאה ה- 20, בתקופת העליות הציוניות וההתיישבות בארץ. השיר "אנו נושאים לפידים" מכריז ואומר: "נס לא קרה לנו, / פך שמן לא מצאנו…" שיר אחר משירי החנוכה פותח בשאלה: "מי ימלל גבורות ישראל?" במקום "מי ימלל גבורות ה'?" כמו שכתוב בספר תהלים (פרק קו פס' 2). ובהמשך מכריז השיר: "שמע! / בימים ההם בזמן הזה / מקבי מושיע ופודה." וזאת בניגוד לברכה המסורתית, המייחסת את הישועה והניצחון לנסים שעשה ה' לחשמונאים "בימים ההם בזמן הזה
כאמור, אימצה התנועה הציונית את חג החנוכה ואת המקבים כסמלים של התחייה הלאומית החדשה, הקשורה למורשת העבר ממשיכה ומחדשת אותה. וכך התגלגלו המקבים של ימי החשמונאים, מן המאה ה- 2 לפני הספירה, לדמויות של מכבים חדשים בארץ ישראל (ובמדינת ישראל) במאה ה- 20 . אגודת הספורט היהודית הראשונה, שנוסדה בארצות שונות בתחילת ימי הציונות, נקראה בשם מכבי. אגודה זו הייתה חלק מתנועת מכבי, שעסקה בחינוך בכלל – ובחינוך גופני בפרט. בשנת 1932 התקיימה בישראל המכבייה הראשונה, שהיא מעין אולימפיאדה יהודית ובה משתתפים ספורטאים יהודים מכל העולם. מאז שנת 1950 מתקיימת המכבייה בישראל כל ארבע שנים
חג החנוכה
חג החנוכה הוא החג המסורתי היחיד שאינו נזכר בתנ"ך, אלא בספרי מקבים שאינם נכללים בתנ"ך. בספר מקבים א, יש תיאור מפורט של האירועים במהלך המרד, ושל ניצחון החשמונאים על אנטיוכוס אפיפנס וצבאו. הספר מציין גם את מועד החג – כ"ה בכסלו – ואת הסיבה לקביעתו: חנוכת המזבח לאחר הניצחון על היוונים בידי יהודה המקבי כחלק מטיהור בית המקדש. מלבד הטקס של חנוכת המזבח – אין בספר מקבים א פרטים על חג החנוכה. גם ספר מקבים ב(3) מתאר את טקס חנוכת המזבח, ומוסיף הסבר לשמונת ימי החנוכה: על-פי הסבר זה, היו ימי חנוכה אלה בבחינת חג הסוכות מאוחר, מכיוון שבאותה שנה (164 לפני הספירה) לא יכלו היהודים לשבת בסוכות או לעלות לרגל לבית המקדש בשל גזירות אנטיוכוס וחילול בית המקדש. המאבק בין היהודים ליוונים היה בראש ובראשונה מאבק דתי ותרבותי – ולא מאבק לאומי, ומרד החשמונאים פרץ על רקע גזירות הדת הקשות של אנטיוכוס נגד היהודים – גזירות ללא תקדים בתולדות ישראל.* המרד פרץ במודיעין – אך שיאו של הניצחון בא לידי ביטוי בכיבוש ירושלים ובטיהור בית המקדש מן הפסילים ועבודת האלילים. החשמונאים, ובראשם יהודה המקבי, הכינו כלים חדשים למקדש, ובהם המזבח והמנורה, וביום כ"ה בכסלו שנת 164 לפני הספירה חנכו החשמונאים את המזבח החדש בתפילה ובשמחה. החשמונאים קבעו את יום חנוכת המזבח – כ"ה בכסלו – כחג החנוכה, ועניין זה השתמר גם בתפילות של ימי החנוכה, שבהן מזכירים את המשמעות הדתית של הניצחון ואת טיהור בית המקדש: "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך (=לבית המקדש) וטיהרו את מקדשך. על פי ספרי מקבים, חנוכת המזבח הוא האירוע המרכזי של חנוכה, והוא קשור לניצחון החשמונאים על היוונים ולחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל. אך במקורות מאוחרים, שנכתבו לאחר חורבן הבית השני
