חזרה אחורה לתורת הסוד וחכמת הנסתר
קמעות, מה זה והאם זה עובד? - הקבלה והקמעות זה מול זה
קמע או קמֵיע הינו חפץ מסוים העשוי מחומרים שונים, אליו מיוחסים כוחות סגוליים. לרוב יהיה הקמע פיסת נייר או קלף שעליה כתובה ברכה כלשהי, צירופי אותיות של פסוקים, שמות מלאכים או שמות קדושים אחרים. את הקמע נושא אדם על גופו או מניח בביתו כדי להבטיח את שלומו, לשמירה מעין הרע או משדים ורוחות רעות
שורש אטימולוגי- השורש האטימולוגי של השם "קמע", לדעתו של בעל הערוך הוא משורש "קמע" שפירושו בארמית קשר, מכיוון שהיו עונדים אותו על הגוף; וכך מקובל בקרב חוקרי הלשון כיום. לדעתו של רבי אליהו בחור, הוא מן המילה הארמית "קימעא", שפירושה "מעט", כיון שהיו כותבים בקמע מילים מועטות
הקמע בתרבויות שונות - קיימות עדויות על שימוש בקמעות מזה שנים רבות. בכל התקופות, בני דתות רבות, נשאו עימם קמעות. ציורים בדמות עינו של הורוס נמצאו כבר על קברים קדומים המצרים, לצידם של מומיות. קמעות כתובות נמצאו אף הן בחפירות ארכאולוגיות המתייחסות לתקופות חיים מאוחרות יותר.
עד ימינו, נפוץ השימוש בקמעות בתרבויות שונות. במקרים רבים ישנה השפעת גומלין בין תרבויות, ועל קמעות הנמצאות בשימוש רב בין היהודים, נטען כי מקורן בתרבויות לא יהודיות. כך ידוע שמקורה של החמסה הוא בתרבות האיסלמית. ישנם הטוענים שרעיון הקמעות כולו נכנס ליהדות בהשפעת הבבלים, בתקופת גלות בבל.
מחקר שנערך על ידי ד"ר חגית מטרס הראה כי השימוש בקמעות נפוץ גם אצל רציונליסטים מערביים, בעיקר בעתות צרה ומצוקה
יחס הוגים יהודיים לקמעות -הקמעות זכו ליחס שונה בין ההוגים. בתלמוד מוזכרים קמעות שונים (כמו במסכת שבת ס, ב ובבכורות ל, ב), עובדה המראה שדעתם של חכמי התלמוד לא שללה קמעות כלל. בדברי הגאונים יש גם התייחסות מפורשת חיובית לקמעות
"שיש כמה דברים שהמלאכים עושים בהם לפי מה שהם רואים ואינם צריכים רשות מלמעלה. ולכן נכתבות קמיעות ונאמרים שמות מלאכים כדי שיעזרו המלאכים בדבר"
דעתו של הרמב"ם - יחסו של הרמב"ם לקמיעות מורכב. מחד, מבוטאת שלילתו את הקמעות שהכיר בצורה הברורה ביותר בספרו מורה הנבוכים:
"ואל יעלו על לבך הזיות כותבי הקמיעות, ומה שתשמע מהם או תמצא בספריהם הטיפשיים, שמות שהם מצרפים אותם שאינם מורים על שום עניין כלל, וקוראים אותם שמות, ומדמים שהם צריכים קדושה וטהרה, ושהם עושים נפלאות - כל הדברים הללו סיפורים שאין ראוי לאדם שלם לשמעם, כל שכן לסבור אותם".
– מורה נבוכים חלק ראשון, פרק סא
מאידך, הרמב"ם עצמו בספרו ההלכתי משנה תורה הביא הלכות פסוקות מן התלמוד באשר להיתר טלטול מרשות לרשות של קמעות "מומחים" של שבת, וכיוצא בזה, הנובעים מייחוס ערך ממשי לקמעות
יושם לב ששלילתו האמורה לעיל של הרמב"ם אינה את מוסד הקמעות כשלעצמו, אלא את הקמעות שהכיר, ובהם "שמות קדושים" שבהם לא האמין, ושלשיטתו לא הוכחה יעילותם. במקום אחר הרמב"ם מסביר שכל דבר שהוכח שהוא פועל, אין זה משנה שאיננו יודעים את הסיבה, בשביל שהדבר יהיה מותר וסביר להשתמש בו. יחסו זה של הרמב"ם מבטא את השקפת עולמו המדעית-אמפירית, הגורסת כי יש לשפוט דברים לפי הוכחת יעילותם בפועל, ולא לפי דעות קדומות שיש לנו עליהם.
פרשנים רבים סברו כי לדעת הרמב"ם דרך הפעולה היחידה שבה הקמיעות פועלים היא פסיכולוגית בלבד, דבר המשתלב עם גישתו הרציונלית-שכלתנית המובהקת, ולדעתם ההיתר לטלטול קמעות בשבת אינו אלא מחמת ההשפעה על החולה, בדומה לאפקט הפלצבו
יחסם של חכמי הקבלה לקמעות - גם בין חכמי הקבלה נמצאו כאלו שהסתייגו מהשימוש בקמעות, אף שלדעתם הקמעות המקוריים אכן מכילים כוחות על טבעיים. לדעתם, על פי מסורת מהאר"י, במשך השנים הלך ופחת הידע הנכון לעשיית הקמעות, ו"שמות" הכתובים בספרים שונים לכתיבה בקמעות שונו בכוונה כדי שלא ישתמשו בהם אנשים שאינם ראויים להשתמש בהם, ולכן לדעתם אין להשתמש בקמעות בזמנינו. אך יש בין חכמי הקבלה של הדור האחרון שטענו למסורת ברורה על קמעות מועילים, והם הרבו להשתמש בקמעות. ביניהם נמנה הרב יצחק כדורי
הבעל שם טוב לא התנגד לשימוש ב"שמות קדושים" בקמעות, והראיה היא שנמצאו בכתביו מכתבים לביתו אדל שתשלח לו על ידי שליח את ספר השמות הקדושים בדחיפות כשהיה במסע .ובחלק הקמעות שכתב הופיע שמו בלבד.
היו מבין החוקרים שזיהו קשר בין המזוזה לקמע עתיק. יחסם של רבים ביהדות אל המזוזה הוא אכן כאל קמע, רעיון שהרמב"ם מתנגד לו בחריפות.
קמעות רבים רוכזו בספר רזיאל המלאך
קמעות שונים נפוצים עד זמנינו אצל שומרי מסורת, בעיקר בביתן של יולדות כסגולה ללידה קלה. קמע נפוץ ביותר הוא החמסה
קמעות בחוק הישראלי - בישראל הפיצו אנשי מפלגת ש"ס, במערכות בחירות שונות, קמעות שונות כדי לענדם, במיוחד ביום הבחירות. בעקבות תופעה זו תוקן, בשנת 2000, סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת, ונקבע שהמשדל אדם להצביע או להימנע מלהצביע באמצעות מתן קמע, עונשו מאסר חמש שנים או קנס
פתי מאמין לכל דבר - "וכאשר מצאו האנשים הרשעים הבערים את הלשונות הללו, מצאו מקום לשקר ולדבר , שמצרפים איזה אותות שרצו, ואומרים: זה שם פועל ועושה אם נכתב או נאמר באופן פלוני , ואחר כך נכתבו אותם הכזבים אשר בדה אותם הרשע הבער הראשון, והגיעו אותם הספרים לידי הכשרים החלשים הפתאים, אשר אין להם קנה מידה להבחין בין אמת ושקר, והצניעום, ונמצאו בעיזבונם, וחשבו בהם שהם אמת
כללו של דבר: פתי יאמין לכל דבר." רבינו משה בן מימון - מורה הנבוכים -חלק ראשון - פרק [סב].
למרות דבריו הברורים האלו של הרמב"ם, נפוץ היה, ענין הקמעות בקרב חסידים מעדות שונות, ובמיוחד בקרב עדות המזרח. (ע"ע הרב כדורי). למרות שכל הרבנים מודעים היטב ומקבלים את דברי הרמב"ם, אף אחד מהם אינו אוזר אומץ כדי לפקוח את עיני המאמינים בקמעות, כנראה מסיבות פוליטיות
יהודי הוא מעל המזל - מתוך הזוהר
הרבה מאוד אנשים רוצים ללמוד יהדות אך חוששים מהכפייה הדתית ומהפיכתם לדוסים בעל כורחם. בסולנט כל אחד יכול ללמוד ללא שום תנאי מקדים כזה או אחר וללא שום התניה לגבי העתיד. סולנט הוא האתר היחידי ברשת שנותן במה לכל יהודי לקחת חלק בתכנים, בשיעורים, בהרצאות, במאמרים וכדומה...פרטים נוספים
אתר זה הוקם ומתופעל בהתנדבות, ללא מטרות רווח
