FAIL (the browser should render some flash content, not this).



ספר הזוהר, אפשר כבר לגלות את האוצר

חזרה אחורה לתורת הסוד וחכמת הנסתר

ספר הזוהר, אפשר כבר לגלות את האוצר

פירוש המונח - תורה

"רבי שמעון אמר, אוי לאותו אדם שאומר, כי התורה באה לספר ספורים בפשטות. אלא שכל דברי התורה, הם דברים עליונים, וסודות עליונים" (זוהר, בהעלותך). הזוהר מגלה לנו כי התורה אינה אוסף סיפורי היסטוריה או חוקי מוסר ארציים, כפי שהרגילו אותנו לחשוב. ואכן במקומות רבים מודגש: "בראתי יצר הרע, בראתי לו תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". המקובלים מסבירים שהתורה היא כוח מיוחד ("תבלין"), שתפקידו לסייע לנו לממש את מטרת הבריאה - להתעלות מעל האגו ("היצר הרע") ולהשתוות לכוח העליון הפועל במציאות - כוח האהבה והנתינה. מלכתחילה התורה נמסרה לבני האדם לצורך זה בלבד

תוספת מסוכנת לאגו

לתורה יש תכונה מיוחדת - היא יכולה להועיל, אך עלולה גם להזיק. אם משתמשים בה בהתאם למטרתה, כלומר מתוך כוונה להשתוות לכוח העליון, התורה מרוממת אותנו לחיים חדשים. לעומת זאת, אם עוסקים בה שלא מתוך כוונה זו, התורה מזיקה, כמו שכתוב: "זכה, נעשית לו סם חיים. לא זכה, נעשית לו סם מוות" (מסכת יומא, ע"ב ע"ב). פירוש הביטוי "סם המוות" היא, שהעיסוק בתורה מביא לתוספת אגו. כלומר, מלבד האגו הגשמי מתווסף לאדם גם אגו רוחני. תוספת האגו החדשה גורמת לאדם לראות את עצמו כצדיק, לחשוב שמגיע לו שכר מהבורא ומבני האדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, ושמקומו בגן עדן מובטח

ועל זה זועק רבי שמעון בר יוחאי: "אוי". מטרתו של רבי שמעון היא להגיש את חכמת הקבלה רק לאלו שיש להם צורך אמיתי לתקן את עצמם ולהידמות לבורא. אבל הוא חושש שיקרה לחכמת הקבלה מה שקרה לתורה - שיעשו ממנה אמצעי להשגת כבוד, כסף ושליטה, ויחשבו שאין בה יותר מדברים כפשוטם. לכן רבי שמעון כותב את ספרו הקדוש בהצפנה מיוחדת, ויודע שהזוהר יהיה חייב להיגנז למשך אלפי שנים, עד שהדור יהיה ראוי

אשרי האנשים ששאלה תתעורר בלבם

"רבי שמעון נשא את ידיו ובכה ואמר, אוי למי שיִיקָרֶה באותו זמן, ואשרי חלקו של מי שיִיקָרֶה ויוכל להימצא באותו זמן

ומפרש: אוי למי שייקרה באותו זמן, הוא משום כשיבוא הקב"ה לפקוד את האיילה, יסתכל בכל המעשים של כל אחד ואחד... אשרי מי שייקרה וימצא באותו זמן, משום שיזכה לאור ההוא של שמחת המלך" (זוהר, שמות). בשפתו הציורית מספר הזוהר על רבי שמעון שמביט קדימה, ובוכה על הימים שיבואו בסוף הגלות

בימים אלה יהיה צורך לגלות את חכמת הקבלה כדי לממש את מטרת הבריאה, אולם רבי שמעון יודע שחלק מהאנשים יעשו בה שימוש לא נכון, ועל כך הוא מצטער. מכאיבה לרבי שמעון המחשבה על כך שאנשים שהתרגלו לעסוק בצורה לא נכונה בתורה, וחונכו בדרך שדיכאה את השאלות הקיומיות שהתעוררו בהם, יגשו ללימוד הקבלה עם אותה גישה שגויה

על אנשים אלה הוא אומר "אוי", אך מיד מוסיף, שיהיו גם רבים אחרים שבעזרת החכמה שלו יגיעו לאור גדול. "אשרי" האנשים שהשאלה 'לשם מה אנו חיים' תתעורר בליבם, שכן שאלה זו תפגיש אותם עם "המאור המחזיר למוטב" שהוטמן בספרי הקבלה. ואז, "כשיבוא הקב"ה לפקוד את האיילה", כלומר, כשהאור העליון יבוא למלא את אוסף הנשמות, יוכלו אנשים אלה לשמוח בשמחת המלך

על פירוש - הסולם

בדורנו, קיבלנו את פירוש "הסולם" לספר הזוהר

פירוש הסולם הוא הפירוש הראשון והיחיד שמאפשר לאדם לכוון את עצמו נכון ללימוד הקבלה. בכך הוא מאפשר לנו לגלות את האוצר שהצפין עבורנו רבי שמעון בזוהר. כשמו כן הוא - סולם לעלייה ישירה אל השלמות

גילויו של פירוש הסולם לזוהר אינו מקרי, והוא הוכחה ברורה לכך, שאנו ממש קרובים להרגיש את "האור של שמחת המלך". כל שנותר לנו עתה הוא לאחוז יחד בסולם הזה, ולעלות בעזרתו אל הממד העליון, השלם והנצחי שמחכה לכולנו

הרבה מאוד אנשים רוצים ללמוד יהדות אך חוששים מהכפייה הדתית ומהפיכתם לדוסים בעל כורחם. בסולנט כל אחד יכול ללמוד ללא שום תנאי מקדים כזה או אחר וללא שום התניה לגבי העתיד. סולנט הוא האתר היחידי ברשת שנותן במה לכל יהודי לקחת חלק בתכנים, בשיעורים, בהרצאות, במאמרים וכדומה...פרטים נוספים

אתר זה הוקם ומתופעל בהתנדבות, ללא מטרות רווח - קבלה לעם

עץ החיים



ספר הזוהר
רשות לגלות את ספר הזוהר ראשיתו של ספר הזוהר במאה ה-3 לספירה בתוך מערה קטנה, האידרא רבא שמה החבויה ביער המקיף את העיר צפת, למרגלות הר מירון. במנוסתם מפני הרומאים, הסתתרו בה 10 מקובלים ובראשם רבי שמעון בר יוחאי, לו מיוחס חיבור ספר הזוהר. ספר הזוהר מספר כיצד ניתן להשפיע על העולם כולו ע"י המעשים והפעולות הרוחניות שלנו. רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) היה המקובל הראשון שתיאר באיזו צורה יכולות מחשבות האדם לפעול ולהשפיע על התפתחות המאורעות העתידים בעולמינו. בספר הזוהר מסופר שלרשב"י ניתנה הרשות לגלות את רזי התורה, אך משום שהאנושות כולה ועם ישראל בפרט, עדיין לא הגיעו לדרגת ההתפתחות הראויה שתאפשר גילוי ושימוש נכון של הכתוב בספר הזוהר. במשך ששת אלפים שנות קיומו עובר העולם שלושה שלבי התפתחות (תלמוד סנהדרין צ"ד, ע"א) - ב' אלפים תוהו, ב' אלפים תורה, וב' אלפים ימות המשיח: באלפיים הראשונים יורדות נשמות גבוהות עם אורות קטנים - להן אפילו לא ניתנה תורה, הן מתקנות מעצם קיומן. באלפיים השניים יורדות נשמות יותר גסות, שלשם תיקונן דרוש אור גדול יותר, אור התורה. בסוף ששת אלפים שנה, דהיינו באלפיים השלישים, יורדות הנשמות הגסות ביותר, שלשם תיקונן דרושים האורות הגדולים של הקבלה - אך עד אז לא היה צורך בקבלה, כפי שלא היה צורך בתורה ב-אלפיים השנים הראשונות