טיפים מתורת החסידות ותורת הסוד

אחד מהכוחות החזקים ביותר הנדרשים מהאדם לעבודת ה` הוא כוח ותכונות השאיפה, הצבת אתגר רוחני וחתירה בלתי נלאית אליו

בכל תחום: באומנות, בספורט, בשירות צבאי, וכדו', אדם הרוצה להגיע להישגים חייב להתאמץ ולהשקיע, להתאמן ולצבור ניסיון. נגן החפץ שנגינתו תהא מושלמת, יפרוט על הפסנתר, או כל כלי נגינה אחר, שעות ארוכות בכל יום, שהרי אם שואף הוא לנגן בפני קהל חובבי נגינה ולזכות בהערכתו, אין סוף לפעמים שיחזור על היצירה אותה הוא אמור להשמיע, ליטוש, ומעבר, פתיחה וסיום שוב ושוב

ספורטאי השואף לזכות במדלית הזהב, יתאמן שעות ארוכות, ישהה במשטר עצמי של אכילה, שעות שינה וכו', וזה ברור ומובן שאין כל אפשרות אחרת. החברה אף היא, מתוך הכרה בחשיבות תחום האומנות או הספורט תקדיש לכך משאבים. ואם הדברים אמורים בשרירים פיזיים הדורשים אימון וחזרה, על אחת כמה וכמה ''בשרירים הרוחניים'', חייב האדם להתאמן, להשקיע, ללא לאות בכל מצב ובכל זמן ולהציב לעצמו מטרה שתצליח להפיח בו כוח רצון ונחישות להשיגה

ר' שמעון בר יוחאי, שיום פטירתו חל בי''ח באייר- ל''ג בעומר, מעיד על עצמו ואומר: ''ראיתי בני עליה והם מועטים. אם אלף הם, אני ובני מהם, אם מאה הם, אני ובני עימהן. אם עשרה הם, אני ובני מהן. ואם שנים הם, אני ובני מהן''. ורבים התפלאו, הכיצד ישתבח רשב''י בסגנון זה, והרי אין זה ממידת חכמים? וביארו חכמי המוסר כי כוונת רשב''י הייתה כפי שאמרנו, הצבת אתגר- בן עליה, תואר המקפל בתוכו את תמצית שאיפת בן תורה

שלא כשאר תחומי המדע, התורה אינה ידע טכני בלבד, אלא משפיעה ישירות על אישיותו של העוסק בה, וכאשר יתנהג כפי דרישת התורה, אין ספק שתורגש עליו עדינות, אצילות, וחכמתו תאיר פניו, ומצב נפשי זה מוגדר כ''עליה'', כמטאפורה לאדם המטפס במעלה הר. כל צעד כרוך במאמץ ובקושי, אך גם מקדם אותו, מעלה אותו לעבר הפסגה, ומציב אותו גבוה מעל. ובאמת, מעטים בלבד הם המוכנים להקריב ולהשקיע על כל אישיותם וכוחות נפשם בלימוד התורה

וזה אמר רשב''י, אף אם יהיו בכל העולם אלף כאלו, אשאף להימנות עליהם, ואם חלילה תיווצר מציאות שרק שנים בלבד בכל העולם כולו- שנים מתוך כל מיליארדי בני המין האנושי שיתנו דעתם על אתגר העליה וההתעלות, עדין נשארת בעינה החלטתי הנחרצת, אני ובני הן. ללמדנו בא רשב''י כי אין אפשרות להגיע להישג כלשהו ללא הצבת מטרה, רף גבוה הממצה מהאדם את כוחותיו ויכולתו

וכך מקובל בשמו של גאון המוסר, ר' ישראל מסלנט, כי חייל השואף להיות רמטכ''ל, יגיע לדרגת קצונה, אך השואף להגיע לדרגת קצונה אף לכך לא יגיע