חגים ומועדים על פי תורה

היהדות מקדשת את היום השביעי בשבוע כיום אסור במלאכה ומיועד לתפילה, לסעודה, למנוחה וללימוד. כמו כן, ישנם מועדים נוספים במהלך השנה, שנחלקים למועדים מקראיים ומועדי חז"ל מועדים מקראיים: ראש השנה (יומיים), יום הכיפורים, שלוש הרגלים: פסח (7 ימים), שבועות (יום), סוכות (7 ימים) ו שמיני עצרת (שמחת תורה) (יום אחד). מועדי חז"ל: פורים (יום אחד) וחנוכה (8 ימים), וכן חמשת הצומות, (תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, עשרה בטבת, תענית אסתר ו צום גדליה). ישנם ימים טובים נוספים: בכללם כל ראש חודש עברי, ט"ו בשבט וט"ו באב. בגלות נחגגים המועדים המקראיים יומיים כל אחד

זהו מנהג שמקורו מתקופת הסנהדרין, כאשר ההחלטה האם החודשים יהיו מלאים או חסרים, כלומר בני עשרים ותשעה או בני שלושים ימים, הייתה מתבצעת מדי חודש על-פי שני עדים שראו את התחדשות הירח. המידע המעודכן היה מגיע ליהודי התפוצות באיחור רב, ומפאת הספק, חגגו יהודי חו"ל כל אחד מהמועדים המקראיים במשך יומיים. בין היום הראשון לשביעי של פסח וסוכות, שנחשבים לחגים, שאר הימים הנם חול המועד, שזהו מעמד ביניים בין חג לסתם יום חול

לאחר כינון המדינה נוספו לרשימת המועדים גם יום העצמאות, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום ירושלים ויום הזיכרון לשואה ולגבורה. אולם מועדים אלו אינם מקובלים על חלק נרחב מהיהדות האורתודוקסית בישראל ובתפוצות

בתורה מוזכרים מספר "מועדי ה' מקראי קודש" והם: יום השבת, ראשי חודשים, חג הפסח, חג השבועות, ראש השנה, יום הכיפורים וחג הסוכות (על פי הסדר השנתי שמתחיל את ספירת החודשים בניסן). מתוכם המועדים שבהם היו עולים לרגל ומקריבים עולת ראייה ושלמי חגיגה הם רק פסח, שבועות וסוכות, ומועדים אלו נקראים גם בשם "חגים" על שם קורבן החגיגה שהיה מוקרב בהם. ביום השבת וביום בכיפורים (י' בתשרי) אסרה התורה לעשות כל דבר מלאכה, ואילו בימים טובים אסרה התורה לעשות כל מלאכה חוץ ממלאכת אוכל נפש. ימים טובים מן התורה הם: ראשון ושביעי של פסח, יום חג השבועות, יום ראש השנה (מן התורה הוא רק יום א' בתשרי) וימים ראשון ושמיני של סוכות. שאר ימי חג הפסח ושאר ימי חג הסוכות נחשבים כימי חול המועד. בראש חודש מותר מן התורה לעשות מלאכה (פרט לראש חודש תשרי שהוא גם ראש השנה ונחשב יום טוב). ראש חודש הוא היום הראשון בכל חודש. התורה מצווה "ושמחת בחגך" ובחגים נוהגים לאכול בשר ולשתות יין כדי לקיים את מצוות השמחה. מצוות השמחה נוהגת בכל ימי הפסח, שבועות, יום ראש השנה וכל ימי הסוכות. הנביא ישעיה אומר "וקראת לשבת עונג לקדוש ה' מכובד" ומפה למדנו שבשבתות וימים טובים יש מצוות עונג. יוצא שבשבת רגילה יש רק מצוות עונג, בימי פסח וסוכות שאינם ימים טובים (ימי חול המועד) יש רק מצוות שמחה. ואילו בכל הימים טובים מן התורה יש גם מצוות שמחה וגם מצוות עונג

יום השבת

התורה - דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום - שבת נקראת גם שבת שלום - שבת כלה - שבת מאורי האור ועוד ועוד

?מהי שבת

הקבלה מלמדת אותנו שניתן להשוות את החיים למשחק. אדם צריך לדעת את החוקים על מנת להימנע מכאוס. השחקנים צריכים להתאמן הרבה על מנת לשפר את הישגיהם. כשאנו משיגים זאת, אנו יכולים לחוות דרגות גבוהות של הנאה ממשחק החיים

שבת- פסק הזמן הגדול

שבת זה הזמן בו היקום משתנה בשבת אנו לא צריכים לעבוד קשה כדי להתחבר לאור. ספר הזוהר אומר, שבשבת ממלכת המציאות הגשמית עולה מאליה ומתאחדת עם העולמות הרוחניים העליונים. התוצאה היא זרימה בלתי פוסקת של אור במשך כל היום, ממנו אנחנו יכולים לקבל כמה שנרצה

אסטרולוגיה

אברהם אבינו כתב, כבר 4,000 לפני שנה, את ספר היצירה, שרובו עוסק בכוכבים ובגלגל המזלות. המסר החשוב של אברהם אבינו היה שמי שאינו מודע לכוחות הקוסמיים המקיפים אותנו, הוא כ"סומא בארובה". חכמת האסטרולוגיה נועדה להדריך אותנו, לא רק כדי להימנע ממלכודות ונפילות, אלא מעבר לכך, לשלוט בגורלנו ובזרם הקוסמי של מזל ושפע בחיינו. האסטרולוגיה של הקבלה היא מדע מורכב ומתוחכם, אך לא מורכב מדי. כל אחד יכול להבין אותו, ולהשתמש בו בחייו. בספר התפילות היהודי - הסידור, יש תפילות וכוונות שמטרתם היא לשלוט בכוחות הקוסמיים הסובבים אותנו (אסטרולוגיה) ולהשתמש בהם לתועלתנו. המפורסם מבין כולם הוא "מברכים החודש"- ברכת מולד הירח. ידע הוא כוח, ועל כן אנחנו צריכים לדעת את הרגע המדויק של מולד הירח החדש, על מנת לשלוט בחודש הבא מהנקודה בה אותם כוחות מתחילים לנבוע, הרגע שבו הוא נולד. תקשורת זו נערכת בשבת שלפני מולד הירח, אחרי קריאת התורה של שחרית. לפי אברהם אבינו, ישנן שתי אותיות עבריות השולטות בכל מזל משנים עשר המזלות. אנו משתמשים באותיות אלה בזמן ברכת "מברכים החודש", וכן כל יום באותו החודש בזמן תפילת "אנא בכוח"

בגדים לבנים

הזהר אומר שבשבת על הגברים ללבוש לבן. לבן הוא צבע של נתינה וזו האנרגיה של שבת, שאליה אנחנו רוצים להתחבר

רפואה ושלום, סעודה שלישית, הבדלה

רמת האנרגיה עם סיומה של השבת מגיעה לשיא. זהו זמן בעל משמעות קוסמית חשובה. רגע לפני לידתו של השבוע החדש ניתן לקבוע את שיתרחש בו, ואף לשנותו. זהו הזמן שבו נפטרו משה רבנו, יוסף הצדיק ודוד המלך. קצת לפני צאת השבת מופיע חלון קוסמי המאפשר לנו להתחבר לכוח של איזון, לחזק את מערכת החיסון שלנו ולרפאה. אפשר גם לשלוח את כוח הרפואה הזה לטובת כלל האנושות ולמניעת מלחמות בעולם. התקשורת נעשית דרך ארוחה קלה, שירה, מדיטציה ולימוד בצוותא. ההבדלה מאפשרת לנו "נחיתה רכה" אל תוך השבוע החדש, לקחת את כל האנרגיות שצברנו במהלך השבת, ולהוציא אותן לפועל במשך השבוע

שבת על פי "הזוהר" - אתקינו סעודתא - בארמית "הכינו סעודה", היא פתיחה לסעודות השבת כפי שנאמרה על ידי רבי שמעון בר יוחאי כמובא בספר הזוהר "רבי שמעון, כד הוה אתי לסעודתא דשבתא הוה אמר הכי, אתקינו סעודתא דמהימנותא עלאה, אתקינו סעודתא דמלכא, והוה יתיב וחדי (תרגום - רבי שמעון כאשר הגיע לסעודת השבת, היה אומר כך: "הכינו את הסעודה המביעה את האמונה העליונה, התקינו את סעודתו של המלך" והיה מתיישב ושמח). על בסיס זה, חיבר האר"י ז"ל, (רבי יצחק לוריא) סידרה של שלושה פיוטים, כהקדמה לשלוש סעודות השבת המחויבות על פי ההלכה היהודית. הפיוטים הינם בין הכתבים הנדירים שנכתבו על ידי האר"י עצמו, בעוד שרוב כתביו ותורתו הועלו על הכתב והועברו לדורות הבאים על ידי תלמידיו. הפיוטים כתובים ארמית ומבוססים ככל כתביו על סמלים מספר הזוהר ותורת הקבלה. שמו של האר"י חתום בראשי הבתים